תקציר:

"והנה אנחנו ביומולדת של ענת הגבוהה, והיא הזמינה ועשתה יפה באחת הגינות של היישוב ואני התיישבתי... טוב, די לחרטט, נו באמת! אחת הגינות של היישוב אני אומר... ה-גינה, ה-מרכזית, שכל הילדות שלי עברה בה. אבל הנה אני שוב מדחיק. מספר על ענת ובעלה שהעז לא להיות בגן שלנו ואפילו לא בבית הספר או בתיכון, הכירה אותו בעבודה בגיל שלושים, והם חזרו לגור ביישוב כמו רבים מאיתנו. אבל אני נשארתי בתל־אביב, הרחק מהיישוב הזה והגינה. פאטל. אומרים שזה על שם פאטה מורגנה ואני לגמרי מתחבר. נווה־מדבר שהוא גם נווה־ירק שהיתל בליבו של ילד בן אחת־עשרה. גם כן יישוב... ככה יפה? ומורן שהתיישבה לידי. כבר מזמן לא ייחסתי לזה חשיבות. הרגל הזאת כבר לא תצעד, החדר הזה בלב סגור ומסוגר וכל המנעולים שמקיפים אותו חלודים ולאף אחד גם אין מושג איפה המפתח. לעולם לא יפתחו אותו שוב. אין לדעת מה יש בפנים ולמה הפכה החיה הפצועה הכלואה שם. מדממת, מלוכלכת ונטושה. ופתאום אמא שלה מדברת איתי כאילו אני והיא חברי ילדות ודיברנו מלא פעמים, פוצחת בכאילו המשכה של שיחה על הא ודא, ואני מחפש את הפלאפון ואפילו קם לעבר אחד השולחנות של ענת לאתר אותו שם. והיא צועדת לידי, מלווה אותי וממלמלת משהו. איפה היית כל השנים, גברת דגן?? ואיפה הפאקן פלאפון שלי כשצריך אותו??????
'הייתי צריכה להתחתן עם חגי', היא אמרה ושני ההורים שלה מחייכים מהצד השני שלי כאילו הכל סבבה וכולנו חברי ילדות והכל מצחיק. הלו, הבת שלכם הרגה לי את הלב!!!!!"

המלצות:

"אביב גבע ממשיך להפנט את הקוראים בעלילה ייחודית וכלל לא קונבנציונלית. מנהל דיאלוג עם הקוראים, מעלה תובנות ושאלות ברומו של עולם, גורם לקוראים לפשפש ולתהות על דברים מהותיים. הספר רווי בסקס, נועז וחשוף בתיאורים בוטים וגרפיים, אבל מהיכרותי את סגנון הכתיבה של אביב ידעתי שהכל מכוון בכדי לערער את הקוראים. הרגשתי שאביב הוציא אותי מאזור הנוחות שלי, מתח עד הקצה את הגבולות שלי. אביב שם לנו מראה על חיינו. זה לא ספר רגיל – זה מדריך לנבכי הנשמה."

(סקירות ספרים שרה רחמיאל)

"'פאטל', בבסיסו, הוא רומן המקיים דיאלוג עם קוראיו. הוא בעל איכויות פורצות דרך בבחינת הזהות האנושית הקולקטיבית והוא חשוף מאוד, תעוזני, וטומן בחובו סיפור רחב-יריעה אשר דרכו משתקפות סוגיות רבות-ערך ומהותיות מאין כמוהן בעת הנוכחית. גבע איננו סופר המקל ראש בקוראיו, במושאיו ובתכניו, כי אם לוחם חופש – מן הסוג האמיץ והנחוש ביותר, הלוקח את קוראיו מעבר לגבולותיהם הקיומיים-האישיים ומותיר את הקורא המום מיכולותיו הווירטואוזיות לחדור אל עובי עומקיהם ונבכיהם של גיבוריו וגיבורותיו. זהו אחד הרומנים החשובים, החכמים, המעמיקים, המסוגננים והמכוננים אשר ראו אור בעברית – משך כל הדורות. יצירת אמנות החורגת הרבה מעבר לגבולות ההגדרה 'ספר'."

('חי תרבות')