פרולוג

בְּפֶתַח כָּל יֵשׁ לְהָבִין,
עַל אֶרֶץ הַבַּנָּנוֹת הָאֲדֻמּוֹת מָלַךְ הַמֶּלֶךְ בְּרִין.

כפרא גדלו צהובות וכתומות,
ירוקות, חומות ואף כתכול הים כחולות!

אלא שממלכתו של ברין בכל הג'ונגל היתה ידועה,
כממלכת הבננות האדומות אשר גדלו לרוב בַּצָּפוֹן ובמזרח של זו הממלכה.

בזאת אפצח ובל נשכח,
חשוב מכל היה מטע הבננות האדומות אשר במרכז הכְּרַךְ.

קרוב מאין כמותו לעבר המזרח,
כן, כן! המטע הקדוש! עליו שמרו מכל משמר קופיפיו הַפָּקוּדִים של ברין המוֹנַרְךְ.

מחמת שהיה נערץ באופן סגולי על קופי הג'ונגל ככלל,
התגורר בגבולות ממלכתו מבחר קהל.

אף היה חביב באופן בלתי שגרתי על הקופים אשר התגוררו מרחוק־רחוק של זו הממלכה,
לביקור הפציעו מדי ירחים מספר אל אדמת הברכה.

טפסים יש לרשום ולמלא על־מנת שיתאפשר להיכנס.
נאדר יהא היום, ואף אם יינתן לכמה שעות בלבד לחזות בנס.

הָלוּם הוא הפלא, מעשה המופת, האות,
המקום בו החלה הבננה האדומה הראשונה בכל הג'ונגל לנבוט!

רבות דובר ועוד ידובר על טיבה הבלתי נורמלי של זו המלכות.
אדמת המרבץ טובה היא לדשן, למרחקים משתרעים וסדורים ענפי הערוד, ושזורים הם בפרפקציה שכזו עד כדי שהִנָּם מן הטובים והמעולים לטיפוס, ובמרב האיכות.

ורחוקה למרחקים הנָּה היממה בה ישתרע בתחומי הממלכה ענן שחור,
הָיְרַקֶק שלוליותיה המרובות מים ויְבוצֶצַן לכדי מַדְמֵנָה ובוׄר.

ואין להחסיר במילים אופיים המשובח ומזג רוחם,
של מרב הקופיפים אשר במתחם.

הו לא! זאת ידועה העובדה למרחקים,
אינו תדיר היום בו ענני תרעומת וקציפה את מצב נפשם מאכלסים.

אפס כי דבר לא השכילם,
לקראת שיתקיים באותו שבוע אשר יוסיף וישנה נצח נצחם.