פואמה אפית־אלגורית בחרוזים אודות ממלכת קופי הבננות האדומות. גב הספר מרמז על קשר לרצח רבין.

המלצות:

"יצירה משוגעת שאין דומה לה. הנכדים שלכם ילמדו אותה בשיעורי ספרות" התסריטאי אסף שני ★★★★★

"אביב גבע השתחרר מכבלי הכתיבה. ללא מסגרות וצורות מוכרות של משפטים סגורים, אביב מחבר מילים שלא בהכרח מתחברות, אבל בספירה היותר גבוהה שלהן, הן משלימות אחת את השניה. פיסקה אחר פיסקה, נמשך הקורא בעל כורחו אל מחוץ לקופסא ונחשף לטקסט שלם שנמצא הרחק-הרחק, ברמה האחרת של המילים. כי לכל מילה יש את המשמעות הראשונה שלה, אבל יש לה גם את התחושה שהיא נותנת. גבע פשוט הניח בצד את המשמעות הישירה, לקח את התחושה מהמילים וכתב ברמת התחושות. אחת היציאות הסיפרותיות הגדולות שאני מכיר” הסופר פאשי לוין ★★★★★

"הממלכה התיכונה" מאת אביב גבע: בריאת סוגה חדשה בספרות העברית בת ימינו. מצאתי את הספר ללא פחות מאשר גאוני ואני יכול להכריז קבל עם ורשת כי גבע ברא – בדרכו, על פי תפישתו האמנותית – סוגה חדשה בספרות העברית בת ימינו באמצעות יצירה ספרותית כה "אחרת", כה אוונגרדית-דאדאיסטית ופורצת דרך זו" הסופר דורון בראונשטיין ★★★★★

"השפה גבוהה מאד, גבוהה בתצורה ישנה, עברית כבדה עד מאד שנתנה לי תחושה שנכנסתי בין דפי מחזה של שייקספיר, או אולי לספר התנ"ך" סקירות ספרים שרה רחמיאל ★★★★★

פרולוג

בְּפֶתַח כָּל יֵשׁ לְהָבִין,
עַל אֶרֶץ הַבַּנָּנוֹת הָאֲדֻמּוֹת מָלַךְ הַמֶּלֶךְ בְּרִין.

כפרא גדלו צהובות וכתומות,
ירוקות, חומות ואף כתכול הים כחולות!

אלא שממלכתו של ברין בכל הג'ונגל היתה ידועה,
כממלכת הבננות האדומות אשר גדלו לרוב בַּצָּפוֹן ובמזרח של זו הממלכה.

בזאת אפצח ובל נשכח,
חשוב מכל היה מטע הבננות האדומות אשר במרכז הכְּרַךְ.

קרוב מאין כמותו לעבר המזרח,
כן, כן! המטע הקדוש! עליו שמרו מכל משמר קופיפיו הַפָּקוּדִים של ברין המוֹנַרְךְ.

מחמת שהיה נערץ באופן סגולי על קופי הג'ונגל ככלל,
התגורר בגבולות ממלכתו מבחר קהל.

אף היה חביב באופן בלתי שגרתי על הקופים אשר התגוררו מרחוק־רחוק של זו הממלכה,
לביקור הפציעו מדי ירחים מספר אל אדמת הברכה.

טפסים יש לרשום ולמלא על־מנת שיתאפשר להיכנס.
נאדר יהא היום, ואף אם יינתן לכמה שעות בלבד לחזות בנס.

הָלוּם הוא הפלא, מעשה המופת, האות,
המקום בו החלה הבננה האדומה הראשונה בכל הג'ונגל לנבוט!

רבות דובר ועוד ידובר על טיבה הבלתי נורמלי של זו המלכות.
אדמת המרבץ טובה היא לדשן, למרחקים משתרעים וסדורים ענפי הערוד, ושזורים הם בפרפקציה שכזו עד כדי שהִנָּם מן הטובים והמעולים לטיפוס, ובמרב האיכות.

ורחוקה למרחקים הנָּה היממה בה ישתרע בתחומי הממלכה ענן שחור,
הָיְרַקֶק שלוליותיה המרובות מים ויְבוצֶצַן לכדי מַדְמֵנָה ובוׄר.

ואין להחסיר במילים אופיים המשובח ומזג רוחם,
של מרב הקופיפים אשר במתחם.

הו לא! זאת ידועה העובדה למרחקים,
אינו תדיר היום בו ענני תרעומת וקציפה את מצב נפשם מאכלסים.

אפס כי דבר לא השכילם,
לקראת שיתקיים באותו שבוע אשר יוסיף וישנה נצח נצחם.